ללכת עם הזרם

יש מושג אחד שאברהם היקס חוזרים אליו שוב ושוב

הזרם

הם אומרים שהמציאות שאנחנו רוצות כבר קיימת ויברציונית כבר נוצרה, כבר מחכה כל הניסיון שלנו "להכריח" אותה לקרות הוא בעצם הדבר היחיד שעוצר אותה

זה נשמע פרדוקסלי ואני יודעת את זה

---

שלושה שלבים ורק אחד שייך לנו

אברהם מסבירים שיצירת מציאות עובדת בשלושה שלבים

שלב ראשון: לבקש החיים גורמים לנו לבקש בלי שנצטרך לדעת שאנחנו עושות את זה כשמשהו לא עובד, כשמשהו כואב, כשאנחנו רואות מה חסר זה שלב ראשון

שלב שני: לקבל כאן המקום שנקרא "כוח עליון" עושה את שלו באופן מיידי ומלא אין מה לעשות פה

שלב שלישי: להרשות זה השלב היחיד שבאמת שלנו ולרוב אנחנו מבלבלות אותו עם עוד מאמץ

---

הסירה בזרם

אברהם משתמשים בדימוי של סירה בנהר

הנהר זורם לכיוון אחד אנחנו לוקחות משוטים ומחתרות נגד הזרם ואז מתפארות כמה קשה אנחנו עובדות

הם שואלים: למה?

אם תשימי את המשוטים למטה ותשיחרי הזרם יקח אותך בדיוק לשם שרצית להגיע

השאלה האמיתית שהם שואלים היא מתי בדיוק הפסקתן לסמוך שהכל מסודר?

---

הסימן שאת חותרת נגד הזרם

אברהם אומרים שיש סימן אחד ברור

כשמרגישים רע כשיש דחיפות, פחד, חרדה שדברים לא יקרו זה המשוט שאת אוחזת בו

כשמרגישים קלה, סקרנית, בטוחה זה הזרם

הרגש הוא הצפן לא הנסיבות החיצוניות

---

מה עושים במקום

הם מסבירים שהעבודה האמיתית היא לא "לגרום" לדברים לקרות

היא לדאוג לאיך שמרגישים

כשתרגישי טוב לגבי מה שרצית כשהמחשבה עליו תביא הנאה ולא חרדה הוא חייב לבוא זה חוק

הם אמרו פעם משהו שתפס אותי מאוד:

"אם תצליחי להרגיש כל כך טוב לגבי בן הזוג שתרצי שאת כבר לא מרגישה שהוא חסר הוא חייב להגיע"

זה לא מה שנלמד לעשות אבל זה בדיוק איך זה עובד

---

האחיזה בהוכחה

אברהם מזהים דפוס מאוד נפוץ

אנחנו רוצות הוכחה שאנחנו יוצרות מציאות אז אנחנו מסתכלות על המציאות ומחפשות אותה

אבל המציאות הנוכחית היא תמיד מה שהיה לא מה שהולך להיות

הם אומרים: תסתכלי על הרגש הרגש הוא ההוכחה לא מה שעוד לא קרה

---

אז מה עושים הלילה הזה

אם יש משהו שאת רוצה שעוד לא בא

תשאלי את עצמך: מה אני מרגישה כשאני חושבת עליו?

אם יש שם חרדה, דחיפות, "מתי כבר?" שימי את המשוט

תחשבי על משהו שגורם לך להרגיש טוב משהו שכבר קיים בחייך ותני לתדר הזה לגדול

הזרם ממשיך לזרום גם כשאת עוצמת עיניים

---